טוב, שלום לקוראים שלי.
מי שמכיר אותי, יודע שאני לא אוהבת לצעוק. וכשאני צועקת, זה בלי כוונה. ולמרות זאת, הצעקות והדיבור בקול רם עוזרים לי להירגע.
אבל הפעם זה לא עזר לי במיוחד.
היום נפגשתי עם כמה חברות שלי, והיה לנו דיי משעמם. אז החלטנו לצלם איזה קטע וידיאו.
אז אני הייתי סוג של "במאית", והייתי כל הזמן צריכה לומר "קאט" בכול פעם שאני עוצרת את הצילום, כדי שאוכל לעבור לקטע הבא.
אבל כל פעם משהו היה מעכב אותנו, וזה עיצבן אותי נורא! רציתי רק להמשיך ולסיים את הסרטון (כי כבר התחילה להיגמר לי הסוללה, ולא היה לי סוללה נוספת בהישג יד). לשמחתי הרבה, סיימנו, למרות שעדין חסרים לנו כמה קטעים.
כן, נהיו דיי רצינות בקשר לקטע וידיאו.
רצינו שזה יהיה מושלם - או שזה רק הייתי אני - כדי שזה ייראה כמו התוכניות הטלוויזיה שמשודרות שוב ושוב בכול יום.
אז - כמו שאמרתי - אחרי הרבה עבודה, סיימנו.
אבל כמעט איבדתי את הקול שלי מרוב מאמץ. כול פעם ניסיתי להשליט סדר - כמובן שגם אחרות ניסו כול פעם שיצאנו מפוקוס.
עכשיו חזרתי הביתה. אני לא רוצה לדבר, כי אני מפחדת שכול מילה, או אפילו כול דבר שאוציא מכלי המיתר שבגרון שלי, יגרום לי לאבד את הקול. אני רק רוצה לשכב במיטה ולהניח לגוף שלי להירגע מכול מה שעברתי היום, אבל יודעת שאני לא יכולה, כי אני חייבת להתכונן לעוד יום לימודים.
טוב, במקום לתת לגוף שלי להירגע בכך שאנוח על המיטה שלי, החלטתי שאני אכתוב איזה פוסט על מה שעבר עליי היום. הרי הבטחתי שאני אעדכן את הבלוג מידי פעם לפעם.
אז בסה"כ זה מה שעבר עליי לאחר הלימודים.
בלימודים עצמם, הלך דיי טוב. למרות ששכחתי בטעות את אחד מספרי הלימוד שלי, אבל היה לי מזל ודיי דיברנו על מה שיקרה במהלך השנה XD
נכון שתמיד ביום השני ללימודים לא עושים כלום חוץ מלדבר על מה שיקרה על מהלך השנה ועל תקנון בית ספר? אני שמחה שהבית ספר חוזר על התקנון, כדי להזכיר, אבל אני כבר מחכה ללמוד.
מחר בטח נתחיל ללמוד יותר ממה שלמדנו היום.
יש לי בעיה בכיתה שלי: הבעיה בכיתה שלי היא האקוסטיקה. כול לחשוש, כל תנועה, כל דבר שומעים. הוא מהדהד בכוח בקירות הכיתה וחוזר אלינו. אני לא אוהבת רעש. אני אוהבת שקט.
בגלל זה אני אוהבת ספריות.
גם השקט שם משתרר במרחב ונותן אווירה נעימה.
וגם יש שם המון ספרים.
טוב, אני אלך להתכונן ליום לימודים נוסף.
שיהיה לכולם שנה מוצלחת :)
יוקי-צ'אן.
מי שמכיר אותי, יודע שאני לא אוהבת לצעוק. וכשאני צועקת, זה בלי כוונה. ולמרות זאת, הצעקות והדיבור בקול רם עוזרים לי להירגע.
אבל הפעם זה לא עזר לי במיוחד.
היום נפגשתי עם כמה חברות שלי, והיה לנו דיי משעמם. אז החלטנו לצלם איזה קטע וידיאו.
אז אני הייתי סוג של "במאית", והייתי כל הזמן צריכה לומר "קאט" בכול פעם שאני עוצרת את הצילום, כדי שאוכל לעבור לקטע הבא.
אבל כל פעם משהו היה מעכב אותנו, וזה עיצבן אותי נורא! רציתי רק להמשיך ולסיים את הסרטון (כי כבר התחילה להיגמר לי הסוללה, ולא היה לי סוללה נוספת בהישג יד). לשמחתי הרבה, סיימנו, למרות שעדין חסרים לנו כמה קטעים.
כן, נהיו דיי רצינות בקשר לקטע וידיאו.
רצינו שזה יהיה מושלם - או שזה רק הייתי אני - כדי שזה ייראה כמו התוכניות הטלוויזיה שמשודרות שוב ושוב בכול יום.
אז - כמו שאמרתי - אחרי הרבה עבודה, סיימנו.
אבל כמעט איבדתי את הקול שלי מרוב מאמץ. כול פעם ניסיתי להשליט סדר - כמובן שגם אחרות ניסו כול פעם שיצאנו מפוקוס.
עכשיו חזרתי הביתה. אני לא רוצה לדבר, כי אני מפחדת שכול מילה, או אפילו כול דבר שאוציא מכלי המיתר שבגרון שלי, יגרום לי לאבד את הקול. אני רק רוצה לשכב במיטה ולהניח לגוף שלי להירגע מכול מה שעברתי היום, אבל יודעת שאני לא יכולה, כי אני חייבת להתכונן לעוד יום לימודים.
טוב, במקום לתת לגוף שלי להירגע בכך שאנוח על המיטה שלי, החלטתי שאני אכתוב איזה פוסט על מה שעבר עליי היום. הרי הבטחתי שאני אעדכן את הבלוג מידי פעם לפעם.
אז בסה"כ זה מה שעבר עליי לאחר הלימודים.
בלימודים עצמם, הלך דיי טוב. למרות ששכחתי בטעות את אחד מספרי הלימוד שלי, אבל היה לי מזל ודיי דיברנו על מה שיקרה במהלך השנה XD
נכון שתמיד ביום השני ללימודים לא עושים כלום חוץ מלדבר על מה שיקרה על מהלך השנה ועל תקנון בית ספר? אני שמחה שהבית ספר חוזר על התקנון, כדי להזכיר, אבל אני כבר מחכה ללמוד.
מחר בטח נתחיל ללמוד יותר ממה שלמדנו היום.
יש לי בעיה בכיתה שלי: הבעיה בכיתה שלי היא האקוסטיקה. כול לחשוש, כל תנועה, כל דבר שומעים. הוא מהדהד בכוח בקירות הכיתה וחוזר אלינו. אני לא אוהבת רעש. אני אוהבת שקט.
בגלל זה אני אוהבת ספריות.
גם השקט שם משתרר במרחב ונותן אווירה נעימה.
וגם יש שם המון ספרים.
טוב, אני אלך להתכונן ליום לימודים נוסף.
שיהיה לכולם שנה מוצלחת :)
יוקי-צ'אן.
