My Blog

ערב טוב לכולם :)
בוא נגיע ישר לנושא.
הלימודים מעסיקים אותי יותר ויותר, וכמעט אין לי זמן לעדכן.
אני לא הולכת לסגור את הבלוג - וכנראה גם לא בזמן הקרוב - אבל החלטתי שמהיום אכתוב על מנגה, אנימה, סיפורים, ספרים, צילום, כל דבר שמעניין אותי. דיי משעמם לי לכתוב על החיים האישים שלי - מי שראה, ניסיתי לכתוב כמה פוסטים על אורח החיים שלי, וזה לא ממש הולך. אני לא אומרת שהחיים שלי משעממים, אבל אין לי ממש מה לכתוב עליהם.
אז מהיום והלאה אני אתחיל לכתוב על נושאים שאני אוהבת. 
למי שיש בעיה עם זה, יצטרך להסתדר XD

אז אני אעדכן בקרוב :)
יוקי-צ'אן

תהנו מתמונה שעיצבתי של Death Note (שההתמכרות אליה לעולם לא תיעלם)!

עוצב ע"י אתר Picnik, למי שמעוניין לדעת :)

AHHHH!!!!!

טוב, שלום לקוראים שלי.
מי שמכיר אותי, יודע שאני לא אוהבת לצעוק. וכשאני צועקת, זה בלי כוונה. ולמרות זאת, הצעקות והדיבור בקול רם עוזרים לי להירגע. 
אבל הפעם זה לא עזר לי במיוחד.
היום נפגשתי עם כמה חברות שלי, והיה לנו דיי משעמם. אז החלטנו לצלם איזה קטע וידיאו.
אז אני הייתי סוג של "במאית", והייתי כל הזמן צריכה לומר "קאט" בכול פעם שאני עוצרת את הצילום, כדי שאוכל לעבור לקטע הבא.
אבל כל פעם משהו היה מעכב אותנו, וזה עיצבן אותי נורא! רציתי רק להמשיך ולסיים את הסרטון (כי כבר התחילה להיגמר לי הסוללה, ולא היה לי סוללה נוספת בהישג יד). לשמחתי הרבה, סיימנו, למרות שעדין חסרים לנו כמה קטעים.
כן, נהיו דיי רצינות בקשר לקטע וידיאו.
רצינו שזה יהיה מושלם - או שזה רק הייתי אני - כדי שזה ייראה כמו התוכניות הטלוויזיה שמשודרות שוב ושוב בכול יום.
אז - כמו שאמרתי - אחרי הרבה עבודה, סיימנו. 
אבל כמעט איבדתי את הקול שלי מרוב מאמץ. כול פעם ניסיתי להשליט סדר - כמובן שגם אחרות ניסו כול פעם שיצאנו מפוקוס. 
עכשיו חזרתי הביתה. אני לא רוצה לדבר, כי אני מפחדת שכול מילה, או אפילו כול דבר שאוציא מכלי המיתר שבגרון שלי, יגרום לי לאבד את הקול. אני רק רוצה לשכב במיטה ולהניח לגוף שלי להירגע מכול מה שעברתי היום, אבל יודעת שאני לא יכולה, כי אני חייבת להתכונן לעוד יום לימודים.
טוב, במקום לתת לגוף שלי להירגע בכך שאנוח על המיטה שלי, החלטתי שאני אכתוב איזה פוסט על מה שעבר עליי היום. הרי הבטחתי שאני אעדכן את הבלוג מידי פעם לפעם.

אז בסה"כ זה מה שעבר עליי לאחר הלימודים.
בלימודים עצמם, הלך דיי טוב. למרות ששכחתי בטעות את אחד מספרי הלימוד שלי, אבל היה לי מזל ודיי דיברנו על מה שיקרה במהלך השנה XD
נכון שתמיד ביום השני ללימודים לא עושים כלום חוץ מלדבר על מה שיקרה על מהלך השנה ועל תקנון בית ספר? אני שמחה שהבית ספר חוזר על התקנון, כדי להזכיר, אבל אני כבר מחכה ללמוד. 
מחר בטח נתחיל ללמוד יותר ממה שלמדנו היום.
יש לי בעיה בכיתה שלי: הבעיה בכיתה שלי היא האקוסטיקה. כול לחשוש, כל תנועה, כל דבר שומעים. הוא מהדהד בכוח בקירות הכיתה וחוזר אלינו. אני לא אוהבת רעש. אני אוהבת שקט.
בגלל זה אני אוהבת ספריות.
גם השקט שם משתרר במרחב ונותן אווירה נעימה.
וגם יש שם המון ספרים.

טוב, אני אלך להתכונן ליום לימודים נוסף.
שיהיה לכולם שנה מוצלחת :)
יוקי-צ'אן.

תקופת הלימודים התחילה!

צהריים טובים לכולם!
הלימודים התחילו היום, והרי בטוחה שאתם חשבתם: "לעזאזל, רציתי לישון היום עד מאוחר!"
אבל אני דווקא חשבתי: "YEAH!!!"
כן, אני ילדה מוזרה שאוהבת את בית הספר שלי.
אבל כל כך נחמד לי בבית ספר שלי. אני נהנית ללמוד שמה ולהיות עם החברים שלי בהפסקות.
כן, אני אוהבת את הבית ספר שלי.
אז חזרתי הביתה עכשיו, אחרי ארבע שעות של לימודים...האמת, שזה היה שעתיים עם המחנכת (שבו קיבלתי מחזיק מפתחות של דורה...העיקר הכוונה :) ), שעה טקס (המזגן לא פעל בשעה הראשונה בכיתה שלי, והיה ממש חם שם. היה יותר נעים בחוץ מאשר בכיתה), ושעה ביולוגיה (שגם בזה לא באמת למדנו).
עכשיו, כשהלימודים התחילו, יכול להיות שאני אכתוב אפילו יותר.
בחופש לא יכולתי לספר הרבה, כי לא עשיתי דברים יוצאי-דופן או מיוחד. עכשיו, כשאני בבית הספר, יהיה לי הרבה דברים לעשות, והרבה דברים לספר.
אז תחכו לפוסטים נוספים בקרוב מאוד.

שיהיה לכם שנת לימודים מוצלחת.
וכדי לפתוח את השנה בטוב, הנה קישור לסרטון מצחיק מSmosh, שנקרא "Best Toy Ever!"
http://www.youtube.com/watch?v=xZWglWyxFBM
ממני אליכם,
יוקי-צ'אן.

My last 5 days of freedom

החופש כבר נגמר. 
עוד חמישה ימים אני וכול התלמידים בארץ ישראל עומדים לקום בבוקר באי-רצון,
לקחת את התיק שלהם, ולפסוע לעבר בית הספר בצעדים כבדים או קלילים.
אני לא יודעת למה, אבל אני דיי התגעגעתי לבית הספר.
נראה לי שכבר דיי נמאס לי מחיי היומיום של החופש. 
למרות, שאני דיי אתגעגע לכך שאני יכולה להיפגש עם חברים שלי מבלי ששיעורי בית או מבחנים
יפריעו לי. ללכת לאן שאני רוצה ומתי שאני רוצה. לצייר כאוות נפשי. לקרוא מבלי שאני אגיד לעצמי -
"את חייבת לסגור את הספר. כבר מאוחר ומחר יש לימודים". וכמובן שלישון עד 10 וחצי בבוקר.
אבל זה פתאום יהיה לי מוזר לחזור. 
פתאום לראות את החברים שלי כול יום.
ללמוד שישה ימים בשבוע.
לעשות שיעורי בית.
להתכונן למבחנים.
לעשות את העבודות שייתנו לנו.
אצלי כבר התיק מאורגן. קניתי את כול הספרים שאני צריכה לכיתה ט'. קניתי חוברות ויומן וכול הדברים
הנחוצים והלא-נחוצים לתחילת השנה. אני דיי מוכנה לבית הספר.
אבל מה איתכם? אתם מוכנים לחזור למשך שנה נוספת בחיים שלכם לבית הספר? להרגיש שוב את
הרצון העז שיש בך, לכמיהה שהחופש הבא כבר יגיע? להרגיש שוב את האושר שבהצלחה במבחנים?
לשמוח לצאת מהשיעור הארוך להפסקה, ולדבר עם החברים שלך ולאכול בו-זמנית בזמן שאתה מסתובב
סביב בית הספר?
(אני לא מבינה ילדים\נערים שעושים את זה? מה הבעיה שפשוט תעמדו במסדרון ותדברו, או שתשבו
איפשהו? אני או עומדת במסדרון או יושבת על הרצפה או בכיתה. אני לא מבינה את היתרון של להסתובב
סביב מבנה בית הספר. חברה שלי אומרת שהיא עושה את זה כדי לספוג קצת ויטמין די מהשמש. במשך
כול סוף השנה היא ניסתה לגרור אותי לשם, אבל התעקשתי שלא. היא כול הזמן הזכירה לי את זה -___-).
אז איפה הייתי?
כן.
אז הלימודים חוזרים, כמו כול שנה.
עכשיו אני קוראת את זה שוב, לראות שאין לי שגיאות כתיב או משהו.
אני כותבת ממש מוזר. אני כותבת כאילו אני סופרת רצינית שכותבת על מחשבות של ילדה.
0___0

אז, אם בא לכם, ספרו לי מה אתם הולכים לעשות ביום הראשון של הלימודים. אתם מצפים לקראת 
השנה, או שאתם דווקא מקווים שהחופש ימשיך עד שתהיו מרוצים? אם בא לכם לספר חוויות, או שסתם
יש לכם דילמות או בא לכם לשאול אותי משהו, אני אשמח לענות לכול דבר.
אז, אני אכתוב (נראה לי) עוד פוסט ביום האחרון של החופש או ביום הראשון ללימודים. נראה אם יהיה לי 
זמן.

אה, החלטתי לשאול אתכם מה אתם חושבים: חשבתי אולי לעלות איזה ציור שלי לאתר. אבל אני דיי 
מתלבטת. אז אשמח עם תעזרו לי.

שיהיה לכולם יום נעים וחזרה טובה ללימודים.
ממני,
יוקי-צ'אן.

Black Rock Shooter

טוב, היה לי מאוד משעמם היום. אז החלטתי לכתוב על תוכנית שגמרתי לראות לפני כמה זמן.
כמובן שזאת תוכנית אנימה, אי אפשר בלי תוכניות אנימה XD
קריאה נעימה :)
יוקי-צ'אן

Black Rock Shooter

מספר פרקים - 8 פרקים+OVA (כלומר, כמה פרקים ראשונים בפרק אחד של שעה).

תקציר - 

התוכנית מתחילה כשאנחנו מכירים את אחת הדמויות הראשיות בסדרה: מאטו קורוי, מתכוננת ללכת ליום הראשון בחטיבת הביניים ביפן. מאטו האנרגטית, הספורטיבית והאופטימית פוגשת באותו היום את יומי טאנקאשי - ילדה ביישנית, שקטנה ומופנמת. שניהן נהיות חברות טובות.

בפרק ה-OVA שתי החברות מופרדות אחת מהשנייה, מה שגורם להתרחקות ביניהן. 

בתוכנית עצמה, הן מנסות להיות חברות למרות המכשולים הרבים שהן עוברות.

באותו הזמן, בעולם אחר ושונה מהעולם האמיתי, נמצאת נערה בעלת עיניים כחולות כשל יהלומים ולהבה כחולה בעין ימין, שבסופו של דבר מגלים ששמה הוא "בלק רוק שוטר" (Black Rock Shooter). ב-OVA היא נלחמת עם נערה נוספת, בעלת עיניים ירוקות ומראה שדי, הנקראת "דד מסטר" (Dead Master).

ומכאן אני כבר לא יכולה לגלות יותר, כי אז אהרוס לכם את כול התוכנית.

דמויות -

מאטו קורוי

יומי טאקאנשי

Black Rock Shooter

Dead Master

ישנם עוד דמויות נוספות, שיוצגו בפרקים הבאים:

דעה אישית - 

אני אהבתי מאוד את התוכנית. בהתחלה היא נראתה לי מוזרה, בגלל שפעם ראו את העולם המציאותי, ואז עולם מקביל ושונה משלנו, שבו יש אנשים שנלחמים אחד בשני מבלי להרגיש כאב. 

אהבתי את הדמויות: בעולם האמיתי - את האופי של הדמויות, ואת הסיפור שלהם שמשתלב איכשהו עם העולם המקביל. בעולם המקביל - את האדישות המוזרה שלהן, את התלבושות המוזרות והעיניים בעלות הצבעים העזים שלהן. וגם הקשר המוזר שלהם אל העולם המציאותי. 

גם העלילה מעניינת. אפשר לראות שיש הרבה יצירתיות בעלילה, ובעולמות עצמם. 

מי שמתלבט עדין אם לראות את התוכנית, הנה קישור לסרטון טריילר של התוכנית:

תוכנית הטלוויזיה - http://www.youtube.com/watch?v=6MSCrFGJy0s

OVA - http://www.youtube.com/watch?v=b4wZI0C_UXA

כן, הייתי מאוד משועממת היום. למרות שכמעט חצי מהחופש עבר, ואני עשיתי ומתכננת לעשות כול כך הרבה דברים, אני עדין לפעמים משתעממת לי. אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני דיי מתגעגעת שהלימודים יחזרו. למרות שאני לא רוצה לחזור לעשות מבחנים ועבודות, עם כול הלחץ הזה של בית הספר.

אבל אני מתגעגעת לראות את החברים שלי כול יום, וללמוד על דברים שאני אוהבת - כמו היסטוריה, ספרות וכו - ולעזור למי שצריך. 

אני אשמח מאוד עם תוכלו להציע לי על נושאים לכתיבה, כי אני מאוד משועממת וגם כי לא עדכנתי הרבה זמן את הבלוג, כך שאני רוצה להשלים את החסר.

שהייה לכולם חופש נהדר!

יוקי-צ'אן :)

Meme!

שלום לקוראי הבלוג!
כפי שהבטחתי בפוסט הקודם (מצעד הסרטונים), הנה פוסט שמסביר מה זה מימס.
קצת קשה להסביר את זה, אבל בכללי זה תמונות שיש להם פירוש מסוים, ומשתמשים בהם הרבה באינטרנט כדי לבטא משהו. למשל:

 

זה מימס שנקרא "טרול פייס" או Troll Face או "פרצוף טרול". מראים את התמונה הזאת כשהצלחת לעבוד על מישהו.




זה מימס שנקרא "מגוסטה" או Megusta באנגלית. התמונה הזאת אומרת "אני אוהב את זה", ורוב הזמן הוא מופיע כדי להגיב למשהו מגעיל או מביך.






"Awesome Face" או "פרצוף מדהים" הוא סמיילי עם פנים מאושרות (כפי שאתם רואים בתמונה). הוא רוב הזמן מופיע כשקורה משהו אירוני או כדי לאשר משהו. וגם, הוא מופיע לעיתים כדי להביע בוז ולעג.



תכירו, זה "Forever Alone" או "לנצח לבד". הוא בעצם סוג של מימס "חנון", שכאילו לא יכול לדבר עם בנות או לדבר עם אנשים.

ותאמינו, יש עוד הרבה מימס אחרים! כול אחד מסמל משהו אחר. אלה בעצם ארבע מימסים עיקריים, שמופיעים בסרטונים, קומיקסים ואפילו בדיחות.
אני גיליתי את זה לאחר שילד מהשכבה שלי סיפר לי על הטרול פייס. וזה דיי מדהים אותי מה אנשים יכולים להמציא.
טוב, זה הכול להיום. אני מקווה שתגיבו לי :)
אבל אני מבקשת ממכם - הקוראים הרשומים והלא רשומים - אנא תגידו לי מה הייתם רוצים שאני אכתוב! אין לי בעיות לכתוב על כול דבר בעולם. אני מבטיחה לעשות מחקרים מעמיקים על הנושא שתחברו.
וגם, אם תסתכלו בדף הבלוג קצת למעלה, אתם תראו כרטיסיות. החלטתי שצריך להיות סדר בבלוג וגם לעזור לכם - לקוראים - למצוא פוסטים.
לפני כמה ימים גם פתחתי כרטיסיה חדשה שנקראת "החלומות שלי". תאמינו או לא, אני חולמת חלומות הזויים בהחלט, והחלטתי לכתוב אותם בתור סיפורים. אז בבקשה תגיבו ותקראו.

אם אני כבר כותבת, אני רוצה להרכין את ראשי. היום יום הזיכרון לשואה ולגבורה. זה יום שעל כולנו לזכור, את כול מה שהנאצים הגרמנים עשו ליותר ממיליון יהודים בתקופת השואה. את המשרפות ואת תאי הגזים, עבודת הפרך והקללות והעלבות כלפי היהודים.
למרות מה שהיהודים עברו, אנו צריכים גם לשמוח שיש לנו מדינה בה אנו יכולים לחיות בה - למרות כול הבעיות הפוליטיות, המדיניות, הצבאיות והחברתיות. אנו צריכים לשמוח שתקופת השואה נגמרה ואיתה גם הביאה תקווה בשבילינו.

יוקי-צ'אן.

מצעד הסרטונים

שלום לקוראי הבלוג!
רציתי לספר לכם שהיום אני חוגגת היום את יום ההולדת ה-14 שלי!
ביליתי את היום בנעימים, בקניות וטיולים עם המשפחה, ועכשיו סוף סוף גם יש לי זמן לכתוב קצת בבלוג שלי.
אבל הבעיה היא: מה אני אכתוב?
החלטתי לספר לכם על סרטונים מצחיקים שאני מאוד אוהבת (הסרטונים מדורגים מ-10 עד 1, ש-1 זה הסרטון הכי טוב).

10. Edds World - Sandwich - זה שיר שמספר על מישהו שמתאהב בסנדוויץ'. צחקתי מכול רגע.
http://www.youtube.com/watch?v=wUDqQSwdBjM

9. Her Morning Elegance\Oren Lavie - גם זה שיר, אבל אם קליפ מגניב! שווה צפייה.
http://www.youtube.com/watch?v=2_HXUhShhmY

8. DEADLINE post - it stop motion - סרטון מדהים גם! שווה צפייה!!!
http://www.youtube.com/watch?v=BpWM0FNPZSs

7. What the Fruit?! - חידון על פירות, בהתחלה זה דיי משעמם, עד ש...  סרטון משעשע במיוחד.
http://www.youtube.com/watch?v=10Hk-2hBVXs&feature=iv&lr=1&user=GiR2007&src_vid=2VMnoC2ma_I&annotation_id=annotation_201509

The Annoying Orange .6 - סרטון מאוד מעצבן וחופר, אני מתה עליו!
http://www.youtube.com/watch?v=ZN5PoW7_kdA

5. asd movies - סדרת סרטונים מצוירים מצחיקים במיוחד.
הנה הפרק הראשון
http://www.youtube.com/watch?v=IYnsfV5N2n8

Time Warp - Water Balloon to the face .4 - סרטון של מישהו שמקבל בלון מים לפרצוף, בהילוך איטי!
http://www.youtube.com/watch?v=90VyvOhPmA0&feature=related

Charlie The Unicorn .3 - צ'רלי חד הקרן יוצא למסע קסום עם חבריו החדי קרן להר הממתקים! נכון, הסרטון נשמע כמו תוכנית לילדים קטנים, אבל זה לא מה שנראה לכם...כדאי לכם לצפות ממליצה בחום!
 http://www.youtube.com/watch?v=xE_iphZMw3Y

Kids React .2 - בעצם זה סדרה שלמה של ילדים שמגיבים לסרטונים מגניבים ומוזרים כאחד ביוטיוב. יש לזה גם עוד סדרה, הנקראת Teens React. אין הרבה הבדל ביניהם, חוץ מהבדל הגילאים של הילדים שמגיבים לסרטונים. זה מאוד מומלץ, אני רואה אז זה באופן קבוע.
הקישור הנמצא למטה הוא הפרק הראשון של הסדרה, שבו הילדים מגיבים לסרטון Nyan Cat
http://www.youtube.com/watch?v=3TQbDz6-4eM

1. The GAG Quartet - le Internet Medley - זה הסרטון הכי טוב שראיתי בחיים שלי! שילוב של המימס (שעליהם אני אסביר בפוסט הבא) בסרטון של כמה דקות. מומלץ לכולם!!!!!!!!!!!!!
http://www.youtube.com/watch?v=mghhLqu31cQ

מחכה לתגובות :)

ממני,
יוקי צ'אן

הבלוג הנוסף שלי

היי חברים,

כפי שסיפרתי לכם בפוסט הראשון שלי, יש לי בלוג נוסף המדבר על מעמד האישה. 

אז כפי שבית ספר ביקש, אני צריכה לכתוב על מעמד האישה מנקודת המבט של אחד מהדמויות ממגילת אסתר. אז החלטתי לכתוב מנקודת המבט של ושתי, מלכתו לשעבר של מלך אחשוורוש. 

רציתי לכתוב בדרך שאני הכי אוהבת לכתוב: בצורת סיפור. 

אז כתבתי ופרסמתי, וחשבתי להראות לכם גם - לקוראי הבלוג שלי - את הסיפור שלי. קיבלתי תגובות נחמדות מאוד מהקוראים של הבלוג השני שלי, ואני מקווה לקרוא את דעתכם גם. 

הנה הקישור לבלוג שלי הנקרא "מעמד האישה": http://yoki-chan.blogspot.com/

ממני אליכם,

יוקי-צ'אן

מחוננת\קריסטין קאשור - ביקורת.

מכיוון שלא היה לי רעיון מה לכתוב, החלטתי לכתוב ביקורת לספר שגמרתי לא מזמן, הנקרא "מחוננת" של קריסטין קאשור. 

תקציר:

בעולם של קטסה חיים שני סוגי בני אנוש - רגילים ומחוננים. מחוננים הינם בני אנוש בעל כישרון מופלא, המעוררים פחד ואימה בכול שבע הממלכות.

קטסה מקבלת יכולת שמעולם לא רצתה בה, כישרון מתועב הגורם נזק לו רק לאחרים, אלא גם לעצמה: הכישרון להרוג. היא מנוצלת ע"י דודה מלך רנדה ממלכת מידלאנז ששולח אותה לאיים ולהרוג את כל אויביו של המלך.

קטסה פוגשת את הנסיך פו, מחונן בעל מיומנות לחימה ויוצאת איתו למסע בעקבות תעלומה השוררת בשבע הממלכות.  היא מתחילה להתקרב אליו ומגלה רגש שמעולם לא חוותה.

אך מה קורה שהתשובה לתעלומה הינה סוד מחריד, היכול לגרום להתמוטטותה של שבע הממלכות.

"הנוכחים פרצו בצחוק, אבל קטסה אפילו לא חייכה. היא לא מוכנה להרוג, אלא אם כן לא תהיה לה ברירה. כי הרג אי אפשר לבטל, והיא הרגה מספיק. בעיקר בשם דודה. המלך רנדה ראה בה כלי שימושי. כשפורעי חוק מחרחרים מלחמה באזור הגבול, למה לשלוח צבא שלם כשאפשר לשלוח נציגה אחת ויחידה? זה חסכוני יותר." (חלק ראשון-גבירה קטלנית, פרק ראשון, עמוד 15).

כריכת הספר –

המשך לספר –

ספר המשך של הספר הראשון "מחוננת" מסדרת "שבע הממלכות" הנקרא "אש" (Fire). הספר "אש" מספר על מפלצות הנקראות Dells, מפלצות בעלות צורה של בעלי חיים, אך חלק מן האיברים שלהם נצבעים בצבעים מרהיבים ויש להם את היכולת לשלוט במוחם של בני האנוש. מה קורה אם נשאר מפלצת אחת, הנקראת אש הנראה כמו בן אדם?

ישנו גם ספר המשך הנקרא "Bitterblue", שמספר על מה שקרה לאחר 8 שנים. לא ידוע עליו הרבה, אבל הוא אמור לצאת לארצות הברית ב-18 באוגוסט 2012 בארצות הברית.

 

דעה אישית –

לספר יש עלילה מעניינת ומרתקת, עם שילוב של דמיון מופרז והעבר הריאליסטי. הדמויות מרתקות ובעלות אופי שגורם להם להיות מיוחדים כל כך, שגורמים להם להוביל את הספר למה שהוא.

וגם, אני שמחה מאוד שהמתרגמים השאירו את הכריכה כמו שהיא, כמו ברוב הספרים שכתוב סופרים לועזיים.

אני לא ממש אהבתי את הסוף - זה מאוד הזכיר לי טלנובלה - אבל בסה"כ סיום יפה עם פתיחה לספר נוסף.

אשמח לתגובות ורעיונות חדשים :)

ממני,

יוקי צ'אן.